עד היום נערכו מעט מאוד מחקרים אמפיריים שמטרתם לתקף את התיאור הקולי. משום כך, אחת ממטרות המחקר הייתה להעמיד למבחן אמפירי את התיאור קולי עצמו. במחקר נבחן גודל השינוי שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי ראייה באיכות החוויה, כפי שהיא באה )Effect size( לידי ביטוי במאפיינים הבאים: ) 1( תפיסת המרחב, ) 2( תפיסת הנרטיב, ו-) 3( תחושת המעורבות שמחולל התיאור הקולי בקרב עיוורים ולקויי (Effect size) בחוויה. בנוסף נבחן במחקר גודל השינוי
ראייה במידת ההנאה מההצגה.
מטרה נוספת הייתה בחינה של איכות המרכיבים השונים של התיאור הקולי – מכשיר השמע, סיור המגע, הקדימון ומאפייני התיאור הקולי, במטרה לספק המלצות ומסקנות יישומיות לשיפור ההתערבות. נוסף על כך, המחקר שם לו למטרה להציג תמונת מצב מהימנה בנוגע לשיקולים, האתגרים והחסמים של השתתפות אנשים עיוורים ולקויי ראייה בקהל הצגות התיאטרון, ולספק המלצות ומסקנות יישומיות בנושא כדי לשפר את התוכנית כך שתהיה יעילה, משמעותית ובת קיימא.
מערך מחקר משולב, כמותי ואיכותי. הממצאים הכמותיים מבוססים על דגימה של 83 משתתפים עם לקות ראייה משמעותית או עיוורון. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 54 , ו 39%- מהם היו בני 60 ומעלה. הממצאים האיכותניים מתבססים על 25 ראיונות ו- 2 קבוצות מיקוד.
לתיאור הקולי נמצא אפקט חיובי חזק על איכות החוויה מההצגה. על מנת שהשירות של תיאור קולי בתיאטראות יהפוך למציאות קיימת ויציבה עבור אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראייה בישראל, ויאפשר להם חוויה שוויונית בצריכת תרבות ואמנות, נדרשות פעולות המשך ברמות שונות, חקיקה, אחריות מודעות ועוד.