עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
עבור נשים עם מוגבלות, ובפרט נשים עם מוגבלות שכלית- התפתחותית (מש”ה), הזכות להורות ואימהות מתערערות בשל תפיסות חברתיות שליליות. המחקר הנוכחי עסק בהיבטים מעצימים בחוויית האימהות של נשים עם מש”ה או הנמכה קוגניטיבית. במחקר רואיינו 11 נשים עם מש”ה או הנמכה קוגניטיבית, המתגוררות בהקהילה ומגדלות את ילדיהן. ממצאי המחקר מצביעים על חוויה של הצטלבות בין שתי זהויות מרכזיות בחייהן של האימהות: הזהות של המוגבלות, שנתפסה כשלילית ומנמיכה, וזהות אימהית, שנתפסה כחיובית ומעצימה. מבחינה תיאורטית, המחקר מרחיב את הידע הקיים בנושא אימהות והורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית מנקודת מבטם ומנקודת מבט מעצימה. מבחינה יישומית, ההמלצה העיקרית היא כי האנשים הנותנים שירות לאוכלוסייה זו יכירו את החוויה וידעו כיצד להתאים להן את ההתערבות המתאימה להן.
מילות מפתח: מוגבלות שכלית- התפתחותית, הנמכה קוגניטיבית, הורות ואימהות, היבטים חיוביים, הצטלבות זהויות.