עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר זה נבדק הקשר בין מערכת תמיכה בלתי פורמלית להזדקנות מוצלחת של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) וזאת בהתייחסות לגורמים מתווכים שונים. הממצא העיקרי מצביע על קיומו של קשר חיובי בין תמיכה חברתית בלתי פורמלית להזדקנות מוצלחת, כך שככל שמערכת התמיכה החברתית הבלתי פורמלית של האדם עם המש"ה משמעותית יותר כך זקנתו מוצלחת יותר. ממצא נוסף, קשור להרכבה של מערכת התמיכה הבלתי פורמלית, המצביע על כך שהתמיכה החברתית מאדם קרוב ומחברים היא המשמעותית לקשר זה ולאו דווקא התמיכה מן המשפחה וזאת בניגוד לנמצא באוכלוסיית הזקנים ללא מש"ה.