עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה) משתתפים פחות בפעילויות פנאי בהשוואה לבני גילם עם ובלי מוגבלויות. המחקר הנוכחי בחן את יעילותן של שתי תוכניות התערבות; ‘השתתפות בפנאי דרך למידה’ (הפ”ל) או ‘השתתפות בפנאי דרך התאמות’ (הפ”ה), שמטרתן לשפר את רמת השתתפות בפעילויות פנאי לא מובנות של אנשים עם מש”ה המתגוררים בדיור קהילתי. בתוכנית השתתפו 38 דיירים שהושמו באופן רנדומלי לאחת משתי תכנית בנות 6 מפגשים. הממצאים הראו ששתי התוכניות שיפרו את ההשתתפות בפנאי. תוצאות המחקר מרחיבות את הידע אודות פעילות הפנאי של אנשים עם מש”ה הגרים בדיור קהילתי ומראות כי התערבות קצרת מועד, יכולה לשפר את רמת ההשתתפות בפנאי.
מילות מפתח : מוגבלות שכלית התפתחותית, השתתפות בפנאי, דיור בקהילה