עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
המחקר עוסק ביחס האסלאם הסוני הקלאסי לאנשים עם מוגבלויות לא-פיזיות, ובוחן את הכללתם בקהילה המסלמית, החברתית והדתית, ואת מידת חיובם במצוות.
בהיסטוריה הכתובה של המוגבלות עד שנות ה-2000, ניתן לשים לב למגמה של מחקר מערבי באירופה, ארה”ב ואוסטרליה בלבד. זאת, למרות שעל פי מסמכי האו”ם העוסקים בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות עולה, כי 80% מאוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות, הם תושבי המזרח התיכון עד המזרח הרחוק.
בחירתה של החוקרת להתמקד במוגבלויות קוגנטיביות ונפשיות דווקא, נובעת מהעדר מחקר בתחום זה. ברצוני לבחון את ההיסטוריה של יחס הדת והחברה הדתית המסלמית למוגבלויות אלה ולהכלתם בחברה.
מערכת היחסים בין הקהילה לאנשים עם מוגבלויות נבחנת דרך יחס האסלאם לאנשים עם מוגבלויות לא-פיזיות, הלכה למעשה, בחינת חובותיהם וזכויותיהם הדתיות של אנשים עם מוגבלויות כלפי אללה וכלפי החברה, וכן בחינת התיאורים הקיימים במקורות ספרותיים והיסטוריים סביב נושא המוגבלויות הקוגנטיביות והנפשיות.
מילות מפתח: היסטוריה, מוגבלות מנטלית, מוגבלות נפשית, אסלאם, מג’נון, מעתוה, צד אלוהי,סבל