בשנים האחרונות ניכרות מגמות עולמיות לצמצום מסגרות שיקום סגרגטיביות ולקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה החופשי. מגמה זאת ניכרת גם בישראל, בהתפתחות מתמדת של שירותי התעסוקה הנתמכת עבור אנשים עם מוגבלות, בחקיקה ובפיתוח של תוכניות שונות לעידוד וקידום העסקתם של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה, בפיתוח מסגרות של "מוגן בשוק פתוח", ובהתפתחותן של מסגרות תעסוקה מעבריות.
התעסוקה המעברית בישראל התפתחה, במקרים רבים, ככלי לגישור בין הפערים בהרגלי עבודה,
ותפיסות לגבי עולם העבודה אצל צרכנים שהיו מועסקים במסגרות מוגנות או אצל אנשים עם מוגבלות שהיו ללא כל רקע תעסוקתי. בישראל לא הוגדרו מדיניות או סטנדרטים לתעסוקה מעברית, מסגרות התעסוקה המעבריות שקיימות כיום התפתחו ביוזמה של ארגוני השיקום כמענה לצרכים בשטח, ללא קווים מנחים והגדרות ברורות, יתר על כן, הארגונים השונים משתמשים לעיתים בשמות שונים לתעסוקה מעברית, כגון הכשרה, סטאז’ והתנסויות.
מסמך זה מביא סקירה ומיפוי של מסגרות תעסוקה מעברית והוא מציג מסקנות והמלצות לטובת מדיניות וקווים מנחים לתחום זה.
התעסוקה המעברית בישראל התפתחה, במקרים רבים, ככלי לגישור בין הפערים בהרגלי עבודה,
ותפיסות לגבי עולם העבודה אצל צרכנים שהיו מועסקים במסגרות מוגנות או אצל אנשים עם מוגבלות שהיו ללא כל רקע תעסוקתי. בישראל לא הוגדרו מדיניות או סטנדרטים לתעסוקה מעברית, מסגרות התעסוקה המעבריות שקיימות כיום התפתחו ביוזמה של ארגוני השיקום כמענה לצרכים בשטח, ללא קווים מנחים והגדרות ברורות, יתר על כן, הארגונים השונים משתמשים לעיתים בשמות שונים לתעסוקה מעברית, כגון הכשרה, סטאז’ והתנסויות.
מסמך זה מביא סקירה ומיפוי של מסגרות תעסוקה מעברית והוא מציג מסקנות והמלצות לטובת מדיניות וקווים מנחים לתחום זה.