בשנים האחרונות אוניברסיטאות ומכללות פותחות את שעריהן לתכניות מיוחדות לאוכלוסייה זו, אך הן עדיין מעטות.
מטרת המחקר הייתה לבחון את תפיסותיהם של אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות ואנשי צוות העובדים עימם לגבי לימודי המשך במסגרת של מוסדות אקדמיים.
במחקר השתתפו 61 בוגרים עם מש"ה המתגוררים בדיור מוגן באזור מטרופולין חיפה, מהם 25 לוקחים חלק בתכניות ללימודי המשך ו-36 אינם מתנסים בתכניות מסוג זה. מתוך אוכלוסייה זו 19 אנשים עם מוגבלות שכלית, וכן 48 אנשי מקצוע, השתתפו בקבוצות מיקוד.
נמצאו ונחקרו תפיסות הקשורות לנושאים הבאים: תרומתן של תוכניות ללימודי המשך לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, תחומי הלימוד שיהיו מעונינים ללמוד, קידום בעבודה, התקדמות בתפקוד יום-יומי וכישורי חיים, קשיים וחששות עימם מתמודדים, צורך בסוגי תמיכה שונים וציפיות שיש מתוכנית של לימודי המשך.
מאמר זה מבוסס על עבודת התזה של ליביה דוד אשר נכתבה בשנת 2007, בהנחיית פרופ’ שונית רייטר, באוניברסיטת חיפה.