מחקר זה עורך השוואה בין מערכות קצבאות לאנשים עם מוגבלות בשש מדינות ומציב מולן את קצבת הנכות הישראלית.
בעבר, תהליך הערכת המוגבלות בכל המדינות נועד לקביעת זכאות לקצבה והתבסס על תפיסה רפואית בלבד, המקשרת בין הנכות לאובדן יכולת העבודה. תפיסה זאת החלה להשתנות בשנות ה-70 וה-80 מתפיסה רפואית לתפיסה חברתית, והתבטאה בהליכי חקיקה ברחבי העולם וכן בפיתוח מודלים חדשים למדידה והערכה של מוגבלות. בכל המדינות שנסקרו במאמר, ניתן לראות כי בעשור האחרון פותחו מבחנים רב ממדיים להערכת המוגבלות הכוללים מרכיבים תפקודיים וחברתיים ומתייחסים ליכולת עבודה, מצב בריאותי, לקויות, הגבלות תפקודיות ומאפיינים אישיים וסביבתיים.
יחד עם זאת, הכנסת כלים תפקודיים וחברתיים בתהליכי הערכת המוגבלות באים לידי ביטוי באופן שונה בהתאם לסוגי הקצבאות וסוגי המערכות השונים הקיימים בכל מדינה. מערכות קצבאות בכל המדינות נמצאו קשורות לרכיבים נוספים המוגדרים על ידי המדינות ולכן עליהן להיבחן בממשק מול מגוון שירותים אלו.
כמו כן, בכל המדינות שנחקרו עולה כי מדידת והערכת המוגבלות, לצד הערכת יכולת העבודה, הן חלק מאקוסיסטם רחב הכולל מערכת של קצבאות לצד קידום תעסוקה.
מערכות הקצבאות הקיימות בישראל דומות לאלו הקיימות במדינות אחרות. אולם, כאשר ניגשים לבחון את תהליך הערכת המוגבלות והתנאים הנלווים לקבלת הקצבה, ניתן למצוא הבדלים מהותיים בין ישראל ליתר המדינות. חלק גדול מהפער נובע מהגדרות ומטרות מעורפלות של מערכת קצבת הנכות הכללית בישראל. לכן, נראה כי על מנת לקבל החלטה לגביי המודלים המתאימים ביותר לאימוץ בישראל יש לקיים דיון העוסק בראש ובראשונה במטרות המערכת, הגדרת הזכאויות, התנאים הנלווים והקשר בין מערכות הקצבה השונות.
בעבר, תהליך הערכת המוגבלות בכל המדינות נועד לקביעת זכאות לקצבה והתבסס על תפיסה רפואית בלבד, המקשרת בין הנכות לאובדן יכולת העבודה. תפיסה זאת החלה להשתנות בשנות ה-70 וה-80 מתפיסה רפואית לתפיסה חברתית, והתבטאה בהליכי חקיקה ברחבי העולם וכן בפיתוח מודלים חדשים למדידה והערכה של מוגבלות. בכל המדינות שנסקרו במאמר, ניתן לראות כי בעשור האחרון פותחו מבחנים רב ממדיים להערכת המוגבלות הכוללים מרכיבים תפקודיים וחברתיים ומתייחסים ליכולת עבודה, מצב בריאותי, לקויות, הגבלות תפקודיות ומאפיינים אישיים וסביבתיים.
יחד עם זאת, הכנסת כלים תפקודיים וחברתיים בתהליכי הערכת המוגבלות באים לידי ביטוי באופן שונה בהתאם לסוגי הקצבאות וסוגי המערכות השונים הקיימים בכל מדינה. מערכות קצבאות בכל המדינות נמצאו קשורות לרכיבים נוספים המוגדרים על ידי המדינות ולכן עליהן להיבחן בממשק מול מגוון שירותים אלו.
כמו כן, בכל המדינות שנחקרו עולה כי מדידת והערכת המוגבלות, לצד הערכת יכולת העבודה, הן חלק מאקוסיסטם רחב הכולל מערכת של קצבאות לצד קידום תעסוקה.
מערכות הקצבאות הקיימות בישראל דומות לאלו הקיימות במדינות אחרות. אולם, כאשר ניגשים לבחון את תהליך הערכת המוגבלות והתנאים הנלווים לקבלת הקצבה, ניתן למצוא הבדלים מהותיים בין ישראל ליתר המדינות. חלק גדול מהפער נובע מהגדרות ומטרות מעורפלות של מערכת קצבת הנכות הכללית בישראל. לכן, נראה כי על מנת לקבל החלטה לגביי המודלים המתאימים ביותר לאימוץ בישראל יש לקיים דיון העוסק בראש ובראשונה במטרות המערכת, הגדרת הזכאויות, התנאים הנלווים והקשר בין מערכות הקצבה השונות.
סקירה זו נכתבה במימון המוסד לביטוח לאומי ופורסמה לראשונה באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, יולי 2019.
למאמר המלא לחץ כאן.