בשנת 2013 יזמה אקים ישראל, את מדד ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית במטרה לבחון את מידת הכללתם של האנשים בחברה הישראלית. השנה, נוכח מגפת הקורונה שפרצה בעולם כולו ובארץ, ביקשנו להתמקד באמצעות מדד זה בהשפעות המגיפה על אנשים עם מוגבלות שכלית מנקודת מבטם, ומנקודת המבט של בני שפחותיהם ושל אנשי הצוות התומכים בהם בדיור. לצורך שמיעת קולם של אנשים עם מוגבלות שכלית ערכנו 9 קבוצות מיקוד שבהן השתתפו 58 אנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית, 16 מתגוררים בבית המשפחה ו-42 בדיור תומך של אקים בקהילה. קבוצות המיקוד התקיימו בערים פרדיס, תל אביב, בת ים, רחובות, אשקלון, ואשדוד. בנוסף, הופץ סקר מקוון לבני משפחה והצוות התומך באנשים במערך הדיור. יש לזכור, כי המשפחות נדרשו להתמודד עם מציאות לא פשוטה. משפחות שגרות עם בן המשפחה עם המוגבלות נאלצו להתמודד עם מצב בו מסגרות החינוך, התעסוקה והפנאי של בן המשפחה היו סגורות תקופה ארוכה, והם היו צריכים לספק לו תמיכה 24/7.
ממצאי המדד מלמדים כי עם פרוץ משבר מגפת הקורונה, התמיכה באנשים עם מוגבלות שכלית התאפיינה על ידי כולנו בגישה
סמכותית תוך הטלת מגבלות חמורות ופגיעה בחירויות הפרט אפילו יותר מהפגיעה שחווה הציבור הרחב. בפרוץ המגיפה ידענו מעט מאוד אודות הנגיף ובהתאם לכך אנשים עם מוגבלויות שויכו כולם באופן גורף ואחיד ל”קבוצת סיכון גבוה”, אשר יש להגן עליהם מפני הנגיף, מבלי להתייחס למאפיינים של גיל, מאפיינים רפואיים אישיים וכו. בתחילה טרם נודעו מאפייני הסיכון הגבוה הספציפיים (כדוגמת 30 BMI ומעלה, לחץ דם גבוה, מערכת חיסונית מוחלשת, סכרת, אסטמה). מסגרות הדיור התומך נסגרו בפני ביקורים (של בני משפחה, אפוטרופוסים, גורמי פיקוח וכו’), וכן נאסרה יציאתם של האנשים לביקורים ולחופשות בבית המשפחה. במהלך הסגר השני היחס והגישה כלפי האנשים עם מוגבלות השתנו לחלוטין. ההבנה כי בריאותם הנפשית הינה קריטית והשפעת הקשרים האישיים האנושים על בריאות זו חלחלה לעומק. אנשים שגרו במסגרות דיור יכלו לצאת לבקר את משפחותיהם בחגי תשרי ללא התניה ליציאה למשך שבועיים, מסגרות התעסוקה והפנאי כולן היו פתוחות.
קרדיטים נוספים : משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנהל המוגבלויות, דגנית הירש, רחיב דיאב, עינת קורן, מיכל דיין ומורן יונה וכל האנשים, הצוותים ובני המשפחה.
מילות מפתח : מוגבלות שכלית, קורונה, מגבלות, קושי, מוגנות, חירות
