בישראל, ההכרה בתפקידה המרכזי של עבודה בשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה, בצד שיפור במצבם הכלכלי והקלה על הוצאות המדינה על קצבאות נכות, באה לידי ביטוי הן בחקיקה שוויונית המכירה בזכות לנגישות ובחובת התאמות לצידה והן במדיניות עידוד יציאה לעבודה (מור 2012). במילים אחרות, ביצוע התאמות והנגשת שוק העבודה מהווים תנאי הכרחי להשתלבות של אע״מ בשוק העבודה.
הדבר נכון אף יותר כאשר מדובר בהשתלבותם של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית בשוק העבודה. על אף החקיקה, ועל אף העובדה שהמדינה מעניקה מענקים ייחודיים לכך, יישום ההתאמות עבור אע״מ קוגניטיבית נמצא עדיין בראשיתו.
המאמר ממפה את הקשיים העיקריים בשילוב א/נשים עם מוגבלות קוגניטיבית בעבודה, עומד על השלבים המהותיים להנגשה בהליך הקבלה לעבודה והתאמת העבודה עצמה ומציע מודל ראשוני להתייחסות מובנית להנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה. במסגרת המאמר יוצגו עקרונות כלליים של המודל לצד כלים מעשיים ודוגמאות פרקטיות עבור ההיבטים השונים של הנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה.
הכותבות משתייכות למכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית והיוזמה לכתיבת המאמר עלתה בעקבות התקדמות תיאורטית בתחום וצבירת ניסיון מעשי של יעוץ לגבי הנגשת סביבות עבודה והנגשה של מסמכים עבור ארגונים שונים.