קהילת משפחה עוסקת בדינמיות וברב-גוניות המאפיינות את מוסד המשפחה, מפרספקטיבה של זכויות האדם. מדובר בין היתר במשאבים וחסמים המהווים חלק מהחיים המשפחתיים, ביחסי כוח, פיקוח חברתי ותמיכה בין בני זוג, ילדים ובני משפחה, אי שוויון בין משפחות, יחסים בין משפחות לבין עולם העבודה, הכלכלה, המשפט, הרשויות והשירותים שהמדינה מנגישה למשפחות, וכן במגמות תרבותיות המעצבות דימויים של גבריות, נשיות, אבהות ואימהות כפי שכל אלו באים לידי ביטוי בהצטלבויות מגוונות של מעמד, דת, אתנו-לאומיות, מעמד אזרחי, זהות מינית ומרחב.
קהילת לימודי מוגבלות עוסקת במוגבלות כקטגוריה חברתית-פוליטית, בתפקידה של החברה בהבנייה, שיעתוק וערעור של קטגוריה זו, ובמיקומים של אנשים עם מוגבלויות בתהליכים אלה. שאלות נוספות שמעניינות אותנו נוגעות לאופן שבו ההבנייה החברתית מתרגמת למדיניות ציבורית-חברתית ולמנגנוני הפעולה של מוסדות חברתיים רשמיים ולא רשמיים המיישמים אותה.
השיח אודות משפחות ומוגבלות, במידה ומתקיים, מתרכז ברובו במצבים בהם יש במשפחה ילד או אדם זקן עם מוגבלות. אולם אנשים עם מוגבלויות עשויים לתפוש כל מיקום במעגלי המשפחה: אמהות ואבות, בני ובנות זוג, אחיות ואחים, סבים וסבתות, בנות ובנים בכל הגילאים, בני ובנות דודים ועוד. יתרה מכך – אנשים עם מוגבלות נמצאים במשפחות מסוגים שונים, במגזרים ובמגדרים שונים , וכן בהקשרים סוציו-אקונומיים שונים.
כמו כן, המשא ומתן על מקומן של המשפחות בחייהם של אנשים עם מוגבלות ועל מיקומם במשפחתם משיק למוסדות אחרים של המדינה והחברה. בצמתים שבין מוגבלות-משפחה-קהילה ומדינת הרווחה, מיוצרות זירות מאבק, תהליכים של בנייה והתפרקות קואליציות, והתגוששות בין שיח זכויות, זהויות, דאגה, מדיקליזציה וביקורת החברה והמוגבלות.
קהילת לימודי מוגבלות עוסקת במוגבלות כקטגוריה חברתית-פוליטית, בתפקידה של החברה בהבנייה, שיעתוק וערעור של קטגוריה זו, ובמיקומים של אנשים עם מוגבלויות בתהליכים אלה. שאלות נוספות שמעניינות אותנו נוגעות לאופן שבו ההבנייה החברתית מתרגמת למדיניות ציבורית-חברתית ולמנגנוני הפעולה של מוסדות חברתיים רשמיים ולא רשמיים המיישמים אותה.
השיח אודות משפחות ומוגבלות, במידה ומתקיים, מתרכז ברובו במצבים בהם יש במשפחה ילד או אדם זקן עם מוגבלות. אולם אנשים עם מוגבלויות עשויים לתפוש כל מיקום במעגלי המשפחה: אמהות ואבות, בני ובנות זוג, אחיות ואחים, סבים וסבתות, בנות ובנים בכל הגילאים, בני ובנות דודים ועוד. יתרה מכך – אנשים עם מוגבלות נמצאים במשפחות מסוגים שונים, במגזרים ובמגדרים שונים , וכן בהקשרים סוציו-אקונומיים שונים.
כמו כן, המשא ומתן על מקומן של המשפחות בחייהם של אנשים עם מוגבלות ועל מיקומם במשפחתם משיק למוסדות אחרים של המדינה והחברה. בצמתים שבין מוגבלות-משפחה-קהילה ומדינת הרווחה, מיוצרות זירות מאבק, תהליכים של בנייה והתפרקות קואליציות, והתגוששות בין שיח זכויות, זהויות, דאגה, מדיקליזציה וביקורת החברה והמוגבלות.
יום העיון המשותף ייבחן קשרים בין עולמות התוכן של שתי הקהילות, תוך התמקדות במחקרים המחברים ביניהם. במסגרת זו, הוא יעסוק בין היתר, בהמשגות הקשורות ל"משפחה" ול"מוגבלות" ובאופנים בהם אנשים מפרשים אותן המשגות ונותנים להן ביטוי בחייהם. דיון במדיניות הרווחה בהקשרים אלה יהיה חלק מבורך של המפגש.
על כן, חוקרות וחוקרים העוסקים באופן ביקורתי בנושאים אלה מוזמנות/ים להגיש הצעות ותקצירים ליום העיון המשותף אשר יתקיים בתאריך 28 פברואר 2019 באלין בית נועם, רח’ הרצל 66 קרית אונו, בין השעות 15:30-19:30.
את התקצירים (כולל פרטי המציג/ים ופרטי יצירת קשר) יש לשלוח עד לתאריך 15.01.2019, לכתובת: [email protected]
הוועדה המארגנת:
פרופ’ סילביה פוגל-ביזאוי, פרופ’ אורלי בנימין, ד"ר פנינה שטייברג, גב’ מריאלה יאבו, ד"ר אפרת קנול