אמנת האו”ם לשויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר התקבלה באו”ם בשנת 2006 ואושררה בישראל בשנת 2012 (להלן “אמנת האו”ם”) מחייבת את המדינות השותפות לפעול להבטחת הנגישות למקומות ציבוריים ולשירותים הניתנים לציבור, וזאת על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות לחיות בצורה עצמאית ולהשתתף בכל תחומי החיים. הנגשת אתרי אינטרנט מהווה כיום מרכיב מרכזי בנגישות עבור אנשים עם מוגבלות מסקר שבחן את מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל בשנת 2015 עולה כי אנשים עם מוגבלות מדווחים על כך שהם משתמשים במחשב ובאנטרנט במידה פחותה במובהק מכלל הציבור, רק 38% מן האנשים עם המוגבלות המתונה ו21% מהאנשים עם המוגבלות החמורה דווחו על שימוש במחשב, וזאת לעומת כ55% בקרב האוכלוסיה הכללית. נתון זה הינו משמעותי במיוחד לאור העובדה שדווקא עבור אנשים עם מוגבלות השימוש במחשב עשוי לשמש כגשר להשתתפות בחברה ובקהילה, אשר לעיתים אינה מתאפשרת כתוצאה מחסמים פיזיים וחברתיים שונים. כללי ה-C3W, כמו גם מסמכים אחרים העוסקים בהתאמת אתרי אינטרנט לאנשים עם מוגבלות, מתייחסים בהרחבה להתאמות הנחוצות בתחום הראייה והשמיעה. התאמות אלו מאפשרות את השימוש באתרים לאנשים עם מוגבלות חושית, כגון כבדי ראיה או כבדי שמיעה. כללים אלו מתייחסים אמנם במידה מסויימת גם להתאמות הנגישות הנחוצות בתחום השפה והתוכן, ואולם, ההנחיות בתחומים אלו הן מצומצמות יחסית ורובן נתפסות כהתאמות בדרגת הנגישות הגבוהה ביותר (AAA) ולכן כמעט ואינן מיושמות. עבור אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית (כגון: מוגבלות שכלית, אוטיזם, לקויות למידה, מוגבלות נפשית), דווקא התאמות בתחום השפה והתוכן חיוניות כדי ליצור נגישות למידע במדיה הדיגיטלית.

ההנחיות להלן מתמקדות בהנגשת השפה והתוכן הרעיוני של המידע באתרי אינטרנט, ואינן עוסקות במימד הטכני והתכנותי של הנגשת המידע. בסוף החוברת תוכלו למצוא רשימת מקורות וקישורים אשר מספקים מידע והנחיות נרחבות בנוגע לנושאים נוספים בהנגשת אתרים כגון המימד הטכני, התכנותי והעיצובי של הנגשת אתרים לאנשים עם מוגבלויות שונות, כולל מוגבלות קוגניטיבית.