במחקר זה השתתפו 3,029 משתתפים מהאוכלוסייה הבוגרת בעשרים ערים נבחרות בישראל: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח-תקווה, חדרה, טבריה כמו כן השתתפו לראשונה 480 בני נוער בגילאים 18-15 מרחבי הארץ.
המחקר מציג ממצאים, הן ברמה הארצית והן ברמה העירונית, לגבי עמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות במגוון מדדים פסיכולוגיים: תפיסות, רגשות, כוונות התנהגות ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות
הממצאים מראים מגמה כללית של שיפור קטן אך עקבי בעמדות, ברגשות ובהתנהגות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות. בנוסף, בהשוואה לשנים הקודמות, נמצאו שיפור במדד הנגישות המשוקלל בערים השונות בישראל. כמו כן, על רקע הבחירות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018, נמצא כי מרבית התושבים מעוניינים שהמועמדים לרשות המקומית יעסקו בקידום מעמדם של אנשים עם מוגבלות. לבסוף, תוצאות המחקר מגלות כי עמדות בני הנוער כלפי אנשים עם מוגבלות פחות מכילות וסובלניות, וכי בני הנוער גבוהים מהאוכלוסייה הבוגרת בהתנהגות מדירה ופוגענית כלפי אנשים עם מוגבלות.