מצב החירום והמלחמה משפיעים לרעה על הבריאות הנפשית והפיזית של רבים מאזרחי ישראל. בקרב משפחות לילדים עם מוגבלות, ההתמודדות עם אתגרי המלחמה, עשויה להיות מורכבת אף יותר. זאת על רקע התלות והצרכים המורכבים של הילד ומשפחתו, כמו גם צמצום המשאבים הזמינים בעת המלחמה. מנגד, ההתמודדות עם אתגרים וקשיים של הילד עם המוגבלות ומשפחתו עשויה להעצים את תחושת המסוגלות, ואף להגביר את משמעותם של משאבים אישיים ומשפחתיים הנחוצים בעת חירום. ממצאים ראשוניים בקרב מעל ל 400 משפחות מצביעים על ירידה משמעותית ברווחה הנפשית ובמדדי איכות החיים המשפחתית מאז פרוץ המלחמה. ההורים העריכו כי עיקר הקושי שחוו הילדים נגרם בשל שינויים ו/או העדר שגרה ועזרה, וכן בשל חשיפה לאזעקות או אירועים טראומטיים. אלו הובילו לקשיי תפקוד בקרב הילדים, ובמיוחד החמרה של תסמינים רגשיים והתנהגותיים ובנסיגה מהישגים התפתחותיים שרכשו. בנוסף, ההורים דיווחו כי הם עצמם חווים קשיים בתפקודי חיים בהם פגיעה בזוגיות, פגיעה בעבודה ועומס רב. הורים ציינו בחיוב כי מספר גורמי טיפול וחינוך שהתקיימו סייעו להם בהתמודדות, וכי שמירה על שיגרה ועל רמת פעילות היוותה משאב.

מילות מפתח : איכות חיים, ילדים עם מוגבלות, מלחמה.