האמרה “אף אחד לא נשאר מאחור” שגורה בפעילות הבינלאומית לקידום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אמרה זו מדגישה את הצורך ליצור סביבה נגישה, מכילה ושוויונית לאנשים עם מוגבלות שבה ישתתפו באופן מלא בכל תחומי החיים. בצד החזון שמציבה האמרה, היא משקפת את המציאות הקשה שבה במדינות רבות בעולם, בשגרה כבחירום, אנשים עם מוגבלות אכן נשארים, לא אחת, מאחור וזאת
כתוצאה מחסמים שונים, מדיניות מפלה, היעדר הקצאת משאבים מספקים ועוד. משבר הקורונה בישראל ובעולם חשף ביתר שאת את ההשלכות הקשות של משברים על אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. השלכות אשר מתקיימות גם במשברים אחרים כגון מגפות, כמו־גם מצבי חירום, אסונות טבע, משברים ביטחוניים ועימותים צבאיים.
בשל ייחודו, הבליט משבר הקורונה בארץ ובעולם את הגורמים וההקשרים החברתיים אשר מובילים להדרת אנשים עם מוגבלות בחירום ובשגרה. עיון בתופעות שאפיינו משבר זה מאפשר ללמוד מהפעולות הנכונות שנעשו ולגבש תובנות בנוגע לפעולות נוספות הנדרשות למניעת הדרה מעין זו במשברים הבאים.
מאמר זה יסקור את מצבם של אנשים עם מוגבלות בעולם במצבי חירום ואת ההמלצות הבינלאומיות בנושא זה. לאחר מכן יוצגו נתונים על אודות מצבם של אנשים עם מוגבלות במשבר הקורונה בישראל, וכן תתואר עבודת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשמירה, הגנה וקידום זכויות אנשים עם מוגבלות במהלך המשבר.
לסיכום יועלו המלצות להגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בעתות משבר.
המאמר מתוך כתב העת מוגבלות וחברה-מחקר ופרקטיקה, גיליון מס’ 1, 2022, עמודים 9-21
לעמוד כתב העת “מוגבלות וחברה” במאגר הידע של בית איזי שפירא>>