דו”ח נגישות למשפט בישראל 2023 מציג לראשונה את מצב הנגישות למשפט (Access to Justice) בישראל, ובמילים אחרות: את מידת יכולתם של אנשים לקבל מענה מהיר, זול והוגן לבעיות וצרכים משפטיים שהם נתקלים בהם, יחד עם המלצות לכיווני פעולה בנושא. מדובר בתוצר של מחקר מקיף וראשון מסוגו שנערך בישראל, בהתאם למתודולוגיה המומלצת על ידי ארגון ה-OECD , אשר בוחן את היקף ואופי הבעיות המשפטיות שבהן נתקלים אזרחי ישראל, את ההשפעות שלהן על הפרט ועל המשק, ואת האופנים שבהם מתמודדים אנשים עם בעיות אלו. המחקר שנערך ייחודי גם ביישומו את תפיסת “המסע המשפטי” (Legal Journey), לפיה אין להתמקד בנגישות הערכאות השיפוטיות, אלא יש לערוך בחינה רחבה של המסע המשפטי שעובר האזרח מרגע שנתקל בבעיה משפטית ועד לפתרונה: זיהוי הצורך, הכוונה ראשונית, חיפוש אחר עזרה או ייעוץ, ופנייה לתהליך מתאים בתוך מערכת בתי המשפט או מחוצה לה.

לצד הדו”ח העיקרי מתפרסמים גם נספח מחקרי רחב, כלי מקוון לתחקור עצמי של הנתונים וכן נתוני הגלם של סקר הצרכים המשפטיים, לרשות הציבור
לפניות בנושא צמצום פער הנגישות למשפט בישראל מוזמנים גם לפנות בכתובת [email protected]
***
החוק והמשפט מעצבים ומסדירים היבטים רבים בחייהם של אנשים ועסקים: עבודה, משפחה, דיור, רווחה, נזיקין, חוזים, חובות ועוד. נושאים אלו ורבים אחרים מוסדרים ומלווים בשירותים משפטיים שונים ובמסגרת מערכת המשפט. בשנים האחרונות עולה, כי קיים פער בין הבעיות והצרכים המשפטיים שאנשים ועסקים נתקלים בהם לבין יכולתם לקבל מענה אפקטיבי והוגן עבורם בזמן קצר ובמחיר סביר.
מידת היכולת של אנשים ועסקים להשיג מענה לצרכים משפטיים באופן מהיר, זול והוגן נקראת נגישות למשפט (Access to Justice). הפער בין הבעיות המשפטיות והצרכים המשפטיים של אנשים ועסקים לבין יכולתם לקבל עבורם מענה מספק נקרא פער נגישות למשפט (Access to Justice Gap). לפער זה ישנה השפעה מכרעת על מדינות בעולם, מרמת הפרט ועד לחברה כולה. פער הנגישות למשפט משפיע על הפרט: על איכות החיים ועל המצב הכלכלי, הרפואי והנפשי, על המשק: על הפריון, על היכולת לעשיית עסקים ועל הצמיחה המכלילה, ועל החברה: על שוויון ועל אמון הציבור במערכת בכלל.
במהלך השנתיים האחרונות, חטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, בסיוע חברת הייעוץ שלדור, ערכה לראשונה בישראל מחקר מקיף למיפוי פערי הנגישות למשפט בישראל, בהתאם למתודולוגיה המומלצת על ידי ארגון ה-OECD. המחקר נערך באמצעות סקר צרכים משפטיים (Legal Needs Survey) רחב היקף, שבחן את היקף ואופי הבעיות המשפטיות שבהן נתקלים אזרחי ישראל, את ההשפעות שלהן על הפרט ועל המשק, ואת האופנים שבהם מתמודדים אנשים עם בעיות אלו. כל זאת על מנת למפות את האזורים והתחומים שבהם יש לפעול ואת החסמים והאתגרים המרכזיים הקיימים בשטח.
מדובר במחקר ייחודי וראשון מסוגו ביחס למערכת המשפט בישראל מכמה היבטים: בהיותו מבוסס אנשים ובוחן את המצב מנקודת מבטו של הציבור ולא מנקודת מבטם של מוסדות; בגישתו ההוליסטית, המתבוננת על כלל רכיבי המערכת; וכן בשיח מבוסס נתונים באופן שמאפשר לנתח אותם באופן רב מימדי.
***
הצוות המליץ כי התמודדות עם פער הנגישות למשפט בישראל צריכה להתמקד בשלושה כיווני פעולה מרכזיים:
• הפחתת כמות הצרכים המשפטיים לאנשים ועסקים – ממצאי המחקר העלו ששיעור הצרכים המשפטיים בישראל גבוה מאד גם באופן עקרוני וגם בהשוואה למדינות מקבילות בעולם. נדרש לפעול להפחתת כמות הבעיות המשפטיות לאנשים ועסקים בישראל, על מנת שייתקלו בפחות בעיות או צרכים משפטים מלכתחילה.
• פיתוח כלים לפתרון בעיות בשירות עצמי ובשלב מוקדם – כפי שעלה מן המחקר, קיימים פערים משמעותיים בסל הכלים והפתרונות העומדים היום לרשות הציבור בישראל להתמודדות עם בעיות וצרכים משפטיים. נדרש לפתח כלים לפתרון בעיות בשירות עצמי ובשלב מוקדם (לרבות שיפור המנגנונים ליישוב סכסוכים בהסכמה, שיפור השירותים המשפטיים הממשלתיים לאזרח, הקמת טריבונלים מקצועיים, יישוב סכסוכים מקוון (ODR), ועוד). זאת, על מנת להביא לשיפור המסע המשפטי בישראל עבור מי שנתקל בבעיה או בצורך משפטי.
• ייעול המנגנונים ליישוב סכסוכים משפטיים – כפי שעולה מן המחקר, המנגנונים הקיימים ליישוב סכסוכים ולהכרעה במחלוקות משפטיות בישראל אינם זולים, מהירים ונגישים כפי צרכם. נדרש לייעל את המנגנונים הקיימים (על ידי שילוב טכנולוגיה, התאמת הליכים לפי מאפייני סכסוכים, שימוש מגוון יותר בכוח אדם במערכת השיפוטית, ועוד); כן יש לפתח מנגנונים אלטרנטיביים על מנת לספק פתרונות יעילים, מהירים והוגנים עבור מי שלא קיבל מענה לצרכיו באמצעות סל הכלים לאורך המסע המשפטי. כך, ניתן יהיה להקטין את העומס הקיים על בתי המשפט, לפנות משאבים לטובת טיפול בבעיות מורכבות ולהגדיל את היקף הבעיות שניתן לפתור בפרק זמן מסוים.
קידום כיווני הפעולה יתבצע באמצעות צוותי משנה, אשר יגישו את המלצותיהם לצוות ההיגוי. צעדים אלה יהוו צעדים ראשונים משמעותיים לצמצום פער הנגישות למשפט, על מנת לאפשר לאזרחי המדינה מענה מהיר, זול והוגן לצרכים משפטיים ולשפר את השירותים המשפטיים העומדים לאזרחי המדינה בכלל.

צוות ההיגוי הבין-משרדי לצמצום פער הנגישות למשפט בישראל ולייעול השירותים המשפטיים: עו”ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי); עו”ד אלעד רוזנטל, סמנכ”ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד המשפטים; עו”ד ברק לייזר, היועץ המשפטי, הנהלת בתי המשפט; אור-לי ליימן-עיני, רכזת משפט ואכיפה, אגף תקציבים, משרד האוצר
***