עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
המחקר בנושא ליקויי קריאה התמקד בעבר באוכלוסיית הדיסלקטיים, שהם בעלי אינטליגנציה תקינה בדרך-כלל הסובלים מליקוי ספציפי בקריאה. המחקר הנוכחי מתייחס לאוכלוסייה שנחקרה הרבה פחות בתחום זה- בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). תוצאות המחקר הצביעו על יכולת נמוכה של קריאת מילות תפל, ויכולת מעט טובה יותר של קריאת מילים משמעותיות. נמצאו מתאמים חיוביים מובהקים בין קריאת מילות תפל ובין רמת האינטליגנציה, המודעות הפונולוגית ויכולת השיום המהיר. עוד נמצא שבניגוד לדיסלקטיים, הגורם המשפיע ביותר על יכולת הקריאה של בעלי פיגור הוא היכולת הקוגניטיבית ולא יכולות השפה.