מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.
הספרות בפסיכולוגיה התפתחותית מניחה, שתובנה אימהית כלפי עולמו הפנימי של הילד, הינה התשתית הנדרשת להתנהגות אימהית רגישה, והבסיס להתקשרות בטוחה בין הילד לאמו. מחקרינו הקודמים הראו, שתובנה אימהית תורמת להתפתחות התקשרויות בטוחות בקרב ילדים בעלי התפתחות תקינה, בסיכון, ועם אוטיזם. מטרת המחקר הייתה להרחיב ממצאים אלה לאוכלוסייה של ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. נמצא, שאימהות בעלות תובנה היו רגישות יותר מאלה ללא תובנה במהלך האינטראקציה ביניהם, וילדיהם היו בעלי סיכוי רב יותר להיות בעלי התקשרות בטוחה, כל זאת בהשוואה לאימהות ללא תובנה. כמו כן נמצא, שרגישות מתווכת באופן חלקי את הקשר בין תובנה להתקשרות.