קרן שלם, הקרן לפיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה) ברשויות המקומיות, פועלת במגוון דרכים להנכחת אנשים עם מוגבלות שכלית בכל תחומי החיים בחברה הישראלית, לצורך שילובם ושיפור איכות חייהם וחיי משפחותיהם. המיזם הנוכחי בא לחשוף את תופעת האלימות המילולית אשר חווים גם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ולתת לאוכלוסייה זו מענים להתמודדות עם התופעה. אלימות מילולית המופנית כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית הינה תופעה שאינה מדוברת רבות. אולם למרבה הצער, אנשים עם מוגבלות שכלית פוגשים אלימות מילולית בסיטואציות רבות בחיי היום יום שלהם ויש חשיבות רבה להתייחס לסוגיה זו, ללמד אותם ואת המלווים אותם (הורים, משפחות, אנשי מקצוע) כיצד לזהות אירוע שיש בו אלימות מילולית וכיצד להתמודד איתו. לשם כך, פותח מארז ההדרכה אלימות מילולית, שמטרתו לשמש כלי יישומי לאנשי המקצוע הנותנים שירותים לאנשים עם מש”ה. המארז כולל סרטון הסברה על התופעה וסדרת סרטוני סימולציה הכוללים אירוע של אלימות מילולית, ושלושה סרטוני חלופות להתמודדות (בסרטוני הסימולציה משתתפים שחקנים עם מש”ה). כמו כן המארז כולל מצגת בשפה פשוטה בעברית ובערבית וכן תדריך מקצועי בעברית ובערבית שמטרתו להקנות כלים לשימוש בסרטוני הסימולציה, ולאפשר לאנשי מקצוע במסגרות לנהל דיון ושיח על תופעת האלימות תוך שימוש בפתרונות אפשריים. בהמשך לפיתוח מארז ההדרכה תינתנה כחלק מהמיזם 4 סדנאות בנושא זה, עבור מקבלי השירות (עם מש”ה) על ידי צוות המסגרת. מטרת הסדנאות לחשוף את מקבלי השירות ואת צוות המסגרת לתופעת האלימות המילולית, וכן לתת מקום לביטוי עצמי/מחשבות הנוגעות לעניין, לתת הזדמנות לעורר שיח שבמסגרתו יראו/ישמעו את מקבלי השירות ואת הצרכים/תחושות שלהם, להכיר דרכי התמודדות שונות, ועוד.

במטרה להעריך את מידת ההצלחה, התרומה והאתגרים של הסדנאות ושל מארז ההדרכה, בוצעה הערכה למיזם זה, אשר מוצגת במסמך זה. מטרות ההערכה הן לבחון את תרומת הסדנאות למקבלי השירות ולצוות, בעיקר במדדים של רכישת ידע, העלאת מודעות, יצירת שיח, חשיפה לדרכי התמודדות ועוד, וכן לבחון את שביעות הרצון (חוזקות וחולשות) של המנחים מהסדנאות, מהתדריך הכתוב, מהמצגת ומהסרטונים. מחקר הערכה זה נעשה תוך שילוב גישות כמותיות ואיכותניות, במטרה להשיג את מטרות ההערכה. במחקר השתתפו 5 מסגרות (מע”שים), בהם 9 מנחי סדנאות ו-32 מקבלי שירות ברמת מוגבלות קל וקל-בינוני, אשר השיבו על השאלונים (בסיוע של רפרנט). באחת המסגרות ישנם דוברי ערבית. הסדנאות הועברו במהלך חודשים ינואר עד אפריל 2024. 86% ממקבלי השירות השתתפו בכל ארבע הסדנאות שהועברו על ידי המנחים במסגרות. איסוף הנתונים נעשה באמצעות 3 כלים אשר פותחו על ידי יחידת ‘מכלול’: שאלון “לפני” למנחי הסדנאות, שאלון למקבלי השירות בתום הסדנאות, ומדריך לקיום ראיונות עם המנחים בתום הסדנאות. ניתוח הנתונים נעשה בהתאם לאופי המידע – הנתונים הכמותיים נותחו באמצעות הצגת התפלגויות ומדדי סטטיסטיקה תיאורית (בהתאם לגודל המדגם), ואילו הנתונים האיכותניים נותחו באמצעות ניתוח תוכן קטגוריאלי והוצאת תמות מרכזיות. ממצאי ההערכה מוצגים בדו”ח זה על פי חלוקה לשתי נקודות מבט – של מקבלי השירות ושל המנחים. מרבית המשיבים (91%) ציינו כי הם בחרו ורצו להשתתף בפעילות, מטעמים שונים, כגון: רצון לקבל כלים להתמודדות (f=8), הבעת עניין, סקרנות ורצון ללמוד דברים חדשים (f=7), רצון ללמוד ספציפית את נושא האלימות המילולית (f=6), ותחושת הנאה ועניין בפעילות משותפת (f=4). בחינת הידע והמודעות של מקבלי השירות למושג אלימות מילולית ומרכיביו, נבחנה בכמה דרכים. ראשית, הקטגוריות שהוצאו מתשובותיהם לשאלה “מהי אלימות מילולית?”, היו מגוונות: שימוש בדיבור לא יפה, מילים גסות ולשון הרע (f=16), שימוש בקללות (f=13), שימוש במילים לצורך פגיעה, העלבה והשפלה (f=11), צעקות והרמת הקול (f=8), הבחנה בין אלימות מילולית לאלימות פיזית (f=3). שנית, שלוש קטגוריות ששיקפו את תשובותיהם החיוביות לשאלה “האם למדת דברים חדשים על אלימות מילולית בסדנאות?”, הצביעו על מה שהם דיווחו שלמדו: כיצד לנהל שיחה בצורה יפה, מכבדת ונעימה שלא פוגעת באחר (f=9), ניהול תגובות והתמודדות עם מצבים (f=9), והבנה מעמיקה של מהי אלימות מילולית (f=3). עם זאת, 6 מתוך 32 המשתתפים ציינו כי לא הרגישו שהסדנאות חידשו להם. רכישת דרכים להתמודדות עם אלימות מילולית נבחנה באמצעות שאלת תרחיש: “אם יקללו אותך, או יפגעו בך או יעליבו אותך – מה תעשה? איך תגיב?”. חמש קטגוריות הוצאו בניתוח תשובותיהם לשאלה זו: פנייה לגורם מוסמך כמו מדריך, מנהל או רכזת (f=14), התעלמות והתרחקות מהסיטואציה (f=10), תגובה רגועה ולא אלימה (f=8), שיקוף המצב והרגשות כלפי הפוגע (f=3), ותגובה באותו מטבע (f=2). שאלה נוספת נשאלה לטובת בדיקת מהימנות התשובות, ואכן התשובות נמצאו דומות.