המאמר מציג קבוצת העצמה אישית לנשים הנמצאות במערך הדיור המוגן השיקומי בקהילה של עלי שיח. המוגבלות של נשים אלה מוגדרת כקלה עד גבולית. הן חלק מקהילת שומרי דת ומצוות, וככאלו הן אמורות להשתלב במרקם החיים של קהילות אלו. הרצון להינשא עלה על ידי הנשים עצמן. רצון זה מושפע בין היתר מהשתלבותן בקהילה שבה משמעות רבה לברית הנישואין. מטרת הנישואין בקהילות הדתיות איננה מסתכמת במציאת בן־זוג ואינטימיות לבני־הזוג, אלא יש בה נדבך חשוב במבנה הקהילתי והחברתי
המאמר מתייחס לקבוצה שנוצרה לאחר שהנשים עצמן העלו רצון להינשא ומתוך מטרה של העמותה לבחון איתן כיצד הן רואות את תהליך הנישואין. בכדי לעשות כן, יצרנו בקבוצה מקום להעצמה, לבירור עצמי של הרצונות, של הצרכים ושל הגבולות האישיים והחברתיים שבתוכן הן מתנהלות. המאמר הנוכחי מתייחס לתהליך הקבוצתי ולבחינת היחס בין החלקים השונים בזהותן של הנשים ובעיקר בין המקום שתופסת הזהות הנשית ובין המקום אותו תופסת המוגבלות בזהות. מתוך הדיון עולה התייחסות לגבי חלקים אילו ובעיקר לצורך בבירור המקום האישי של המשתתפות כדי לסייע להן בבניית מקום עצמאי אשר יסיע להם בהתמודדות עם קשרים ובניית מערכות יחסים בריאות.
מתוך כתב העת שיח ידע, גיליון מס’ 1 , בעריכת : אראלה המילטון, 2022
מילות מפתח: נישואין ומוגבלות שכלית, סינגור עצמי, זהות עצמית, זהות ומוגבלות, מוגבלות חרדית, קבוצה ומוגבלות שכלית