המאמר מציג דילמות הקשורות לחברה, כלכלה ותרבות בנושא מעמדם של נכים, היחס אליהם והאפשרויות להיטיב את מצבם באמצעות עזרים וטכנולוגיות המקלות על מצוקתם ומשפרות את סיכוייהם להשתקם. במאמר נטען שאם נגזר על אדם להיות מוגבל, מוטב שיהיה בעל ממון רב, בעל משפחה תומכת ובעל קשרים ענפים בחברה לצורך מציאת תעסוקה ולצורך גיוס עזרים לעצמאותו. הממשלה והציבור ובעיקר המוסדות הממלכתיים והפרטיים המופקדים על מערכות ביטוח סוציאליות וגובות סכומי עתק לצרכי עזרה לבעלי מוגבלויות אינם ממהרים לממש את מחויבותם ונוהגים ביד קפוצה עד כדי התנערות מסיוע לאוכלוסיה שקולה בחברה אינו נשמע ברמה. הכותב, ד"ר נדיר צור, הינו דוקטור למדע-המדינה, המתמחה בין-השאר, בפסיכולוגיה פוליטית ובממדים רציונליים ואי-רציונליים של ביטחון לאומי.