בשנים האחרונות הולך ומתגבר זרם הפסיקה והחקיקה, הנענה ליוזמותיהם של אנשים עם מוגבלויות, מעגן את זכויותיהם ויוצר מנגנונים המקדמים את שילובם והשתתפותם בחברה כאזרחים שווים. גולת הכותרת של תהליך זה הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות- התשמ"ח 1998, אשר הווה נקודת ציון מכרעת בהכרה המשפטית הפורמלית בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות במשפט הישראלי, ועיגן את זכותם של אנשים עם מוגבלויות לנגישות בתחבורה הציבורית ולשוויון בתעסוקה וכן קבע שורה של עקרונות יסוד, המשמשים כקווים מנחים.
במאמר זה נבחן תהליך ההתגבשות, ההמשגה וההכרה של זכויות אנשים עם מוגבלויות. המאמר מראה כי למרות ההבטחה לשיח זכויות חדשני ופורץ גבולות, שנטמנה בהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו 1996-ופותחה בדו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא: זכויות אנשים עם מוגבלות (1997), סקירת מצב הזכויות של אנשים עם מוגבלויות בישראל של שנת 2008 מעלה תמונה מורכבת. מחד, שיח הזכויות של אנשים עם מוגבלויות עדיין נצמד במידה רבה להפרדה המסורתית בין תחום הזכויות האזרחיות, הזוכה להכרה פורמלית, לבין תחום הזכויות החברתיות (בריאות, חינוך ודיור) שאינו זוכה לאותה רמה של עיגון בחקיקה או הכרה בפסיקה. מאידך, נדמה כי החסמים והכשלים, הנמשכים ביישום הזכויות ובמיצוין בשטח, תורמים לטשטוש הגבולות בין הזכויות האזרחיות והחברתיות בחזרה, שכן אלו גם אלו נתקלות בהתנגדות רבת עוצמה, המבוססת בעיקרן על המשך השפעתה של ההנחה המהות(נ)ית בדבר קיומו של שוני אינהרנטי המצדיק את נחיתותם החברתית של אנשים עם מוגבלויות.
במאמר זה נבחן תהליך ההתגבשות, ההמשגה וההכרה של זכויות אנשים עם מוגבלויות. המאמר מראה כי למרות ההבטחה לשיח זכויות חדשני ופורץ גבולות, שנטמנה בהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ו 1996-ופותחה בדו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא: זכויות אנשים עם מוגבלות (1997), סקירת מצב הזכויות של אנשים עם מוגבלויות בישראל של שנת 2008 מעלה תמונה מורכבת. מחד, שיח הזכויות של אנשים עם מוגבלויות עדיין נצמד במידה רבה להפרדה המסורתית בין תחום הזכויות האזרחיות, הזוכה להכרה פורמלית, לבין תחום הזכויות החברתיות (בריאות, חינוך ודיור) שאינו זוכה לאותה רמה של עיגון בחקיקה או הכרה בפסיקה. מאידך, נדמה כי החסמים והכשלים, הנמשכים ביישום הזכויות ובמיצוין בשטח, תורמים לטשטוש הגבולות בין הזכויות האזרחיות והחברתיות בחזרה, שכן אלו גם אלו נתקלות בהתנגדות רבת עוצמה, המבוססת בעיקרן על המשך השפעתה של ההנחה המהות(נ)ית בדבר קיומו של שוני אינהרנטי המצדיק את נחיתותם החברתית של אנשים עם מוגבלויות.
המאמר פורסם לראשונה בספר "נגישות לצדק חברתי בישראל", 2009, עמוד 79
למאמר המלא לחץ כאן.
המאמר פורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר.