עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בעזרה מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההמלצות שלהם של עובדים סוציאליים מוסלמים ואימאמים בישראל בנושאי גירושין או נישואין ומשמורת ילדים הקשורים לבני זוג שאחד לוקה במוגבלות שכלית או במחלת נפש בהתבסס על יית ההבניה החברתית של ברגר ולקמן (Berger & Luckman, 1969).
אוכלוסיית המחקר כללית למעשה את רוב (138) הסוציאליים המוסלמיים המועסקים במשרה תקנית ב-11 מחלקות לשירותים חברתיים במשולש הצפוני. כמו כן היא כללה את מרבית האימאמים (48) המועסקים על ידי משרד הפנים ופועלים ביישובים במשולש הצפוני. לבדיקת זאת נעשה שימוש בשאלון נתונים דמוגרפי, שאלון רמת הדתיות של הרשות/ת הסוציאלי/ת על סמך מדד הדת של אוניברסיטת דיוק (DUREL; Koenig & Büssing, 2010), ושאלון תאורי מקרים שנבנה על ידי החוקרת על סמך פסיקות של בתי הדין השרעיים בארץ , תוך התאמתן למחקר השאלון כלל 25 תיאורי מקרים (10 רלוונטיים לנישואין/גירושין ו-15 למשמורת ילדים). נעשה שימוש באלגוריתם CHAID (גלאי אינטראקציה אוטומטית בריבוע צ’י) באמצעות תוכנת SPSS 22.0. אלגוריתם CHAID הורץ על הקובץ של תיאורי המקרים שכלל 4650 תיאורי מקרים. הממצא המרכזי של מרפאה לדיתיותה של כפי שעולה מתוך תיאורי המקרים. כאשר צוין בפורש כי המשפחה היא דתית אומרת מצוות היא זכתה לתשומת לב מיוחדת בהמלצותיהן של המוסלמים והאימאמים. באופן כללי, העובדים הסוציאליים המוסלמיים נטו להמלצה דתית כאשר אוזכר במפורש שמשפחתו של האדם עם מוגבלות שכלית או מחלת נפש היא דתית. התוצאה התקבלה בניתוח הכללי של האימאים. מאידך, בניתוח המלצות של מוסלמים לגבי מוגבלות שכלית נמצא שסוג הסוגייה (נישואין, גירושין ומשמורת ילדים) היה רלבנטי להמלצות ולאו דווקא כמות הדתיות של המשפחה.