אוכלוסיית בעלי המוגבלות בישראל, הנאמדת בכ- 23% בקרב בני ה- 20 ומעלה (מתוך הסקר החברתי כמפורט בעבודה זו), , נמצאת על סדר היום הציבורי ועבודות רבות עסקו במאפייני התעסוקה והרווחה של אוכלוסייה זו. הסקר החברתי 2010, אשר עסק בנושא בריאות ואורח חיים בהרחבה, מאפשר לערוך ניתוח אשר מעניק תמונת מצב רב-מימדית של אוכלוסיית בעלי המוגבלות. הממצאים מצביעים על פער בתחומי ההשכלה, התעסוקה וההכנסה בין בעלי מוגבלות לבין יתר האוכלוסייה, וגם כאשר בעלי המוגבלות מועסקים – הכנסתם דלה יותר, בין השאר בעקבות תעסוקה במשרה חלקית ועיסוק במשלחי יד שהשכר בהם אינו גבוה. לצד המאפיינים הכלכליים, נמדדו בעבודה זו גורמים נוספים הקשורים באיכות חייהם של המוגבלים: מדד מסת הגוף, פעילות גופנית, עישון ושינה. נמצא כי לבעלי מוגבלות אורח חיים פחות בריא מיתר האוכלוסייה בכל התחומים הללו. כמו כן, ניתוח הגורמים בעבודה זו שילב בין הרווחה הכלכלית לבין הרווחה הנפשית של בעלי המוגבלויות, בהשוואה ליתר האוכלוסייה. קשיים בראייה ובשמיעה, ובעיות בריאותיות או פיסיות אשר מפריעות בתפקוד יומיומי, מפחיתות את סיכוייו של הפרט להיות מועסק, פוגעות בהכנסתו מעבודה, ומפחיתות את הסיכויים לכסות הוצאות חודשיות באופן משמעותי. כאמור, אין די בחקר הנסיבות הכלכליות המאפיינות את חייהם של בעלי המוגבלות, ורווחתם הנפשית חשובה לעיתים אף יותר. בעיות בתפקוד יומיומי אינן משליכות רק על כיסו של הפרט בעל המוגבלות, אלא גם פוגעות בשביעות רצונו מהחיים, ומגבירות תחושות של דיכאון, דאגה ובדידות. מצבם של בעלי מוגבלות דתיים או נשואים מעט יותר טוב, אולם בכל 6 המדדים לרווחה רגשית-נפשית שנמדדו בעבודה זו – שביעות רצון מהחיים, אופטימיות, תחושת דיכאון, דאגות, תחושת בדידות ואדם אחר לסמוך עליו בשעת מצוקה – הגורם שנמצא משפיע על כל אלה הוא היכולת לכסות הוצאות חודשיות של משק הבית. הסיכויים של בעלי מוגבלות ליהנות ממצב נפשי חיובי בכל הפרמטרים שנבחנו, יגדלו כאשר יצליחו לכסות את הוצאותיהם. התמונה המשתקפת בעבודה זו מראה כי בעיות בתפקוד יומיומי, אשר משפיעות ישירות על מצבו הרגשי והנפשי של אדם, משפיעות גם דרך מצבו הכלכלי באופן משמעותי.