עבודת גמר לתואר שלישי (דוקטורט)
מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליך הבניית המיניות אצל נשים בוגרות עם מוגבלות, מולדת או נרכשת, פיזית או חושית, על-ידי בדיקת הקשרים שבין הדימוי העצמי, הדימוי הגופני והדימוי העצמי-מיני שלהן לבין עמדות ומחסומים חברתיים, על-פי תיאוריית ההבניה החברתית, כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל וכלפי מיניותן של נשים עם מוגבלות בפרט. במחקר השתתפו 75 נשים עם מוגבלות פיזית או חושית ו-80 נשים ללא מוגבלות. המשתתפות ענו על שאלונים להערכת דימוי עצמי, דימוי עצמי-מיני, דימוי גופני בהקשר למוגבלות, עמדות כלפי מין, מיניות והתנהגות מינית ושאלון עמדות כלפי מיניות של אנשים עם מוגבלות. לא נמצאו הבדלים בין נשים עם ובלי מוגבלות בהיבטי דימוי עצמי, דימוי גופני ודימוי עצמי-מיני, ואף נמצאו עמדות דומות בין הקבוצות ביחס לעמדות כלפי מיניות והנהגות מינית של אנשים עם מוגבלות. מנגד, נמצאו מספר הבדלים בין הקבוצות בתיאורי התנסותן המינית הראשונה. כמו כן, נשים אשר מוגבלותן נרכשת דיווחו כי לשלב הופעת המוגבלות בחייהן ולתגובות הסביבה כלפיהן היו השלכות על הבניית הזהות העצמית-מינית החדשה שלהן. עם זאת, סביבה משפחתית תומכת, פתיחות וידע בתחום המיניות סייעו לנשים עם מוגבלות לפתח הערכה עצמית חיובית והבנה של המיניות כצורך בסיסי המשותף לכולם. בהתאם לממצאי המחקר, החוקרים מדגישים כי מתן ייעוץ וטיפול מיני עבור אוכלוסייה עם מוגבלות צריך להיות חלק בלתי נפרד מרצף השירותים לו הם זכאים.