מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.
תקשורת, ללא תלות באופן בו היא מתבצעת, הופכת להיות בעלת ערך, רק כשנעשה בה שימוש לשם אינטראקציות של בני אדם עם זולתם. המחקר עוסק בהערכה מעצבת של תוכנית הדרכה שהתנהלה בבית נועם, מרכז יום לבוגרים עם מוגבלויות מוטוריות וקוגניטיביות בדרגות חומרה שונות, שרבים מחניכיו חווים קשיים משמעותיים בתקשורת. על מנת לאתר את תפיסות משתתפי תוכנית ההדרכה בהקשר ללווי תקשורת, ננקטה גישת מחקר איכותנית המאפשרת ללמוד על תופעות מורכבות דרך נקודת מבטם של הנחקרים. ממצאי המחקר ומסקנותיו, מלמדים אודות הצורך בחשיבה מחודשת לגבי הדרכתם של שותפי ומלווי התקשורת של אנשים עם צרכים תקשורתיים מורכבים.
סרטון המציג את עיקרי המחקר
צולם בבית נועם, קריית אונו, 2014
צילום ועריכה : שי שלומי