מחקר זה נערך בסיוע קרן שלם.
מטרת המחקר: לתאר ולנתח את חווית הזדקנות המשפחה החרדית לצד ועם אדם עם מש”ה בדיור ביתי ובדיור חוץ-ביתי מנקודת מבט אקולוגית.
שיטה: מחקר איכותני בו נדגמו ורואיינו בראיונות עומק 14 יחידות משפחה ונציגים ממעגלי השייכות השונים הרלוונטיים למשפחתו המזדקנת של האדם עם מש”ה (סך הכל 55 ראיונות) .
ממצאים: מניתוח היחידה המשפחתית עלו שלוש תמות:1. “יש לנו כוחות, אבל גם עייפים”: האתגרים שעומדים בפני המשפחה החרדית המזדקנת לצד אדם עם מש”ה; 2. “”זה בטח מפחיד להיות ככה… איפה אבא ואימא?”: סופיות החיים של ההורים מול האדם עם מש”ה בהקשר החרדי-הלכתי ;3. “שמאל דוחה וימין מקרבת”: היחס הדו ערכי בחברה החרדית כלפי המשפחות המזדקנות לצד אדם עם מש”ה”.
מסקנות: יש צורך לפתח עבור המשפחה עם מש”ה מעטפת שירותים מותאמת ורגישה תרבותית לתכנון שלב ההזדקנות לאור הצרכים השונים של משפחות הדיור ביתי והדיור החוץ-ביתי.
מילות מפתח :מש”ה, חרדים, הזדקנות, דיור חוץ ביתי, הצטלבויות (intersectionality)