עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
פעילות פנאי היא אחד התחומים בחיים בו ניתנת לאדם הזדמנות לקיים בחירות והחלטות עצמאיות, המובילות להתפתחות אישית ומימוש עצמי. במחקר זה נבדקו השפעתם של משתנים סביבתיים ואישיותיים על פעילות הפנאי של האדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), מתוך תפיסה המעוגנת בעיקרון הנורמליזציה שצרכיו זהים לצורכיהם של כלל האנשים. הממצאים מראים קשרים בין סוג המסגרת, לבין רמת פעילות הפנאי של אנשים עם מש"ה. נמצא, שדיירי הדיור מוגן הינם בעלי רמת פעילות פנאי גבוהה יותר ובייחוד בפעילויות מחוץ לבית, לעומת אלו שבבית. הבדל זה הופיע ללא קשר למסגרת התעסוקתית בה שולבו.