עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
לילדים עם תסמונת דאון קשת רחבה של בעיות בתחום הקוגניטיבי, המוטורי, הרגשי ועוד. אולם, הבעיה החמורה ביותר שלהם היא בעיית בהתפתחות התקשורת והשפה. בתחום זה הישגיהם של ילדים אלו, נמוכים ביחס לרמתם הקוגניטיבית. במחקר זה נבדקה השפעתה של תוכנית התערבות מסוג “תרחיש תיווכי” על התפתחות כישורי התקשורת והשפה של ילדים בגיל בית ספר יסודי עם תסמונת דאון. במסגרת המחקר נבנתה תוכנית התערבות שהתמקדה בשיפור מיומנויות הפקת שפה. ממצאי המחקר מעידים גם על קשר אפשרי בין רמת שפתו של הילד בתחילת תוכנית ההתערבות, לבין מידת התקדמותו במיומנויות התקשורת והשפה.