עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרות המחקר הנוכחי היו בדיקת נתיבי התפתחות האינטליגנציה הקריסטלית והפלואידית ונתיבי התפתחות השפה הליטרלית, הפיגורטיבית והנרטיבית בקרב אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית קלה ובינונית (N=60, IQ=40-70) ללא אטיולוגיה ספציפית (מש”ה לא”ס) בהשוואה לאוכלוסייה עם התפתחות תקינה (N = 60, IQ = 85-115) במגזר החרדי בשתי קבוצות גיל: ההתבגרות (16-21), והבגרות (22-40), לאור שלושה מסלולים אפשריים של התפתחות האינטליגנציה והכושר הקוגניטיבי באוכלוסייה עם מש”ה (Fisher & Zeaman, 1970; Lifshitz-Vahav, 2015): הנתיב הלקוי (IT–Impaired Trajectory), הנתיב היציב (ST-Stable Trajectory) והנתיב המתמשך (מפצה) (CT-Continuous Trajectory).

הממצאים לגבי אינטליגנציה קריסטלית, שפה ליטראלית ושפה נרטיבית המצביעים על עלייה בציונים בין גילאי ההתבגרות (16-21) לבגרות (22-40) מאוששים את תיאוריית ‘הגיל המפצה’ (Lifshitz; 2020; Lifshitz-Vahav, 2015). כפי הנראה, ניסיון החיים והבשלות מסייעים לאוכלוסייה עם מש”ה ברכישת כישורים שנעדרו מהרפרטואר הקוגניטיבי.

מטרה נוספת הייתה בדיקת תרומתם  של המשתנים האנדוגניים (גיל כרונולוגי, רמה קוגניטיבית בסיסית, מגדר) ושל המשתנים התלויים (אינטליגנציה קריסטלית ופלואידית) להסבר השונות המוסברת של השפה בשתי אוכלוסיות המחקר.

תרומת האינטליגנציה הפלואידית לשלושת רובדי השפה באוכלוסייה עם התפתחות תקינה מחד, ותרומת הגיל הכרונולוגי והאינטליגנציה הקריסטלית לשלושת רובדי השפה באוכלוסייה עם מש”ה מאידך, מובילה למסקנה כי אוכלוסייה עם מש”ה נשענת יותר על האינטליגנציה הקריסטלית הכוללת ידע סמנטי מילולי שהינו אסוציאטיבי במהותו העולה ומתפתחת עם העלייה בגיל הכרונולוגי, ואילו אוכלוסייה עם התפתחות תקינה נשענת יותר על האינטליגנציה הפלואידית המזוהה יותר עם גורם ה- gשל האינטליגנציה, הכוללת יכולות של פתרון בעיות היסק וזכירה, שאינם תלויים בלמידה.

מילות מפתח : מוגבלות שכלית התפתחותית, אינטליגנציה קריסטלית, אינטליגנציה פלואידית, שפה ליטראלית, שפה פיגורטיבית, שפה נרטיבית, נתיבי התפתחות-טרג’קטורים,  תיאוריית ‘גיל מפצה’.