מחקר אשר נועד להעריך האם התכנית הניסיונית "מסיכון לסיכוי" היא תכנית שניתנת ליישום כתכנית נוספת הנותנת שירותי חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים מלידה עד גיל 3, על רצף השירותים הניתנים לילדים עם מוגבלות.
המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את מידת ההשפעה של התכנית מסיכון לסיכוי על ילדים עם צרכים מיוחדים, בהשוואה להשפעתן של שתי התכניות האחרות: שילוב יחידני ומעון שיקומי.
מבחינת כל ממדי התפקוד שנבדקו נמצא, ששיעור הילדים שהתקדמו בתכנית מסיכון לסיכוי היה דומה לשיעורם בשתי התכניות האחרות
ממד נוסף לבחינת הצלחת התכנית הוא תרומתה לשילובו של הילד עם צרכים מיוחדים במעון: הן מבחינת השתתפותו בפעילויות השוטפות של המעון, והן מבחינת מידת שילובו החברתי במעון ולאחר הפעילות במעון.
במחקר נבדק באיזו מידה הילדים עם צרכים מיוחדים משתתפים בפעילויות הרגילות במעון כך שהימצאותם במעון רגיל איננה פיזית בלבד. לפי דיווח האמהות, המטפלות והמנהלות נמצא, שבשתי התכניות המשלבות מרבית הילדים משתתפים בכל הפעילויות הרגילות במעון. בתכנית מסיכון לסיכוי שיעורם היה מעט גבוה יותר מאשר בתכנית השילוב היחידני, לפי דיווח האמהות והמטפלות.
היבט חשוב של שילוב הילד במעון רגיל הוא שילוב חברתי. בכל התכניות אמהות דיווחו שמעל מחצית ועד שני-שלישים מהילדים (67% בשילוב היחידני ו-65% בתכנית מסיכון לסיכוי) התקדמו מבחינה חברתית, בייחוד מבחינת יצירת קשר עם ילדים אחרים. אבל, בהבדל מהמעון השיקומי שם הילדים מתחברים עם ילדים אחרים עם מוגבלות, לילדים בשתי התכניות המשלבות יש הזדמנות למפגש יום-יומי עם ילדים ללא מוגבלות.
נמצא שכשני-שלישים מאמהות הילדים ללא מוגבלות, סבורות שהשילוב תורם לילד ללא מוגבלות בכך שהוא לומד להכיר ולקבל את השונה מגיל צעיר. ממצאים דומים התקבלו מאמהות הילדים עם מוגבלות (73%) ומהמטפלות (70%). עוד עולה שכמעט כל האמהות של ילדים ללא מוגבלות (בין 76% ל-89%) מחזיקות בדעות חיוביות כלפי השילוב וכלפי התרומה של השילוב הן לילדים עם צרכים מיוחדים והן לילדים הרגילים (לוח 32).
אחד הממדים של הערכה של תכנית חדשה הוא עלות תכנית זו בהשוואה לתכניות אלטרנטיביות. עלות הפעלת התכנית מסיכון לסיכוי נבחנה בשני מישורים: עלות הפעלה שוטפת בהשוואה לעלות של שתי התכניות האחרות, ועלות הקמת התכנית בשלוש השנים הראשונות להפעלתה. נמצא שהעלות החודשית השוטפת לילד במימון ציבורי בתכנית מסיכון לסיכוי היא 3,601 ₪, דומה לעלות בשילוב היחידני (3,719 ₪), וזולה ב-43% מהעלות במעון השיקומי (6,355 ₪) (לוח 33).
המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את מידת ההשפעה של התכנית מסיכון לסיכוי על ילדים עם צרכים מיוחדים, בהשוואה להשפעתן של שתי התכניות האחרות: שילוב יחידני ומעון שיקומי.
מבחינת כל ממדי התפקוד שנבדקו נמצא, ששיעור הילדים שהתקדמו בתכנית מסיכון לסיכוי היה דומה לשיעורם בשתי התכניות האחרות
ממד נוסף לבחינת הצלחת התכנית הוא תרומתה לשילובו של הילד עם צרכים מיוחדים במעון: הן מבחינת השתתפותו בפעילויות השוטפות של המעון, והן מבחינת מידת שילובו החברתי במעון ולאחר הפעילות במעון.
במחקר נבדק באיזו מידה הילדים עם צרכים מיוחדים משתתפים בפעילויות הרגילות במעון כך שהימצאותם במעון רגיל איננה פיזית בלבד. לפי דיווח האמהות, המטפלות והמנהלות נמצא, שבשתי התכניות המשלבות מרבית הילדים משתתפים בכל הפעילויות הרגילות במעון. בתכנית מסיכון לסיכוי שיעורם היה מעט גבוה יותר מאשר בתכנית השילוב היחידני, לפי דיווח האמהות והמטפלות.
היבט חשוב של שילוב הילד במעון רגיל הוא שילוב חברתי. בכל התכניות אמהות דיווחו שמעל מחצית ועד שני-שלישים מהילדים (67% בשילוב היחידני ו-65% בתכנית מסיכון לסיכוי) התקדמו מבחינה חברתית, בייחוד מבחינת יצירת קשר עם ילדים אחרים. אבל, בהבדל מהמעון השיקומי שם הילדים מתחברים עם ילדים אחרים עם מוגבלות, לילדים בשתי התכניות המשלבות יש הזדמנות למפגש יום-יומי עם ילדים ללא מוגבלות.
נמצא שכשני-שלישים מאמהות הילדים ללא מוגבלות, סבורות שהשילוב תורם לילד ללא מוגבלות בכך שהוא לומד להכיר ולקבל את השונה מגיל צעיר. ממצאים דומים התקבלו מאמהות הילדים עם מוגבלות (73%) ומהמטפלות (70%). עוד עולה שכמעט כל האמהות של ילדים ללא מוגבלות (בין 76% ל-89%) מחזיקות בדעות חיוביות כלפי השילוב וכלפי התרומה של השילוב הן לילדים עם צרכים מיוחדים והן לילדים הרגילים (לוח 32).
אחד הממדים של הערכה של תכנית חדשה הוא עלות תכנית זו בהשוואה לתכניות אלטרנטיביות. עלות הפעלת התכנית מסיכון לסיכוי נבחנה בשני מישורים: עלות הפעלה שוטפת בהשוואה לעלות של שתי התכניות האחרות, ועלות הקמת התכנית בשלוש השנים הראשונות להפעלתה. נמצא שהעלות החודשית השוטפת לילד במימון ציבורי בתכנית מסיכון לסיכוי היא 3,601 ₪, דומה לעלות בשילוב היחידני (3,719 ₪), וזולה ב-43% מהעלות במעון השיקומי (6,355 ₪) (לוח 33).