המאמר הנוכחי מציג כיצד אנשים עם מוגבלות שכלית החיים במסגרת מערך הדיור “אופק” של עמותת עלי שיח תופסים את חיי הנישואים שלהם. מערך דיור זה מיועד לזוגות דתיים עם מוגבלות שכלית אשר נישאו ברבנות ורוצים לחיות ככל זוג אחר. מתוך גישת הסינגור הגורסת כי יש לשמוע את תפיסתו של אדם את המציאות (“כלום עלינו בלעדינו”) ותוך שימוש באמצעים איכותניים, אביא במאמר את תפיסתם של המרואיינים לגבי מהות הנישואים ולגבי הקשר הבין־אישי בין בני־הזוג. ממצאי המחקר מראים בבירור כי בשונה מהתפיסה המנחה חלק גדול מאנשי הטיפול בתחום, אנשים עם מוגבלות שכלית מסוגלים ורוצים ליצור תקשורת בין־אישית ויחסים אינטימיים כנדרש בין בני־זוג. יתרה מכך, כפי שיוצג, אצל אנשים עם מוגבלות מהמגזר של שומרי דת ומצוות, ישנה חשיבות רבה לבניית בית יהודי וחיי נישואים, הן כחלק מתהליך השיקום וההשתלבות שלהם כשווים בחברה שאליה הם משתייכים, והן מבחינת הביטחון האישי והרגשי שלהם עצמם

המאמר פורסם בכתב העת   COACT International Journal

מילות מפתח:

אנשים עם מוגבלת שכלית, שילוב בקהילה, סינגור, רב תרבותיות, נישואים, כלום עלינו בלעדינו