עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע קרן שלם
השיח הציבורי מאופיין, לרוב, בהתעלמות ממיניותם של אנשים עם מוגבלות, בתפיסתם כבעלי מיניות אגרסיבית ומעוררת סלידה, או כמאופיינים בפגיעות גבוהה להתעללות מינית. מעט המחקרים בתחום כן מראים כי הורים לאנשים עם מוגבלות שכלית (מש"ה) נעים בין הצורך לגונן על ילדיהם אשר נתפסים כבעלי פגיעות מינית לבין הצורך לאפשר להם לחיות חיים מיניים מלאים ומספקים. בראיונות עומק חצי מובנים עם 12 הורים נמצאו מגוון ביטויים למיניות אצל ילדיהם עם מש"ה, המעלים דילמות ומתחים בלתי פתורים, כאשר ההורים נטו להתייחס למיניות זו כלא נורמטיבית וכמקור לבעיות, כן הייתה הכרה בזכות של ילדיהם לבטא את מיניותם, והם אף פועלים לאפשר את ביטוייה.
סרטון המציג את עיקרי המחקר, צילום ועריכה : שי שלומי, 2016
לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית לחץ כאן