מודל עיר נגישה שוהם’ הינו מודל מקצועי יישומי שמטרתו להציג את הפרקטיקה של הנגישות בפועל. היוזמה לפרויקט והמימון המרבי ליישומו ניתנו על ידי קרנות הביטוח הלאומי וקרן שלם. למימוש היוזמה נבחרה המועצה המקומית שוהם שמימשה את המודל הלכה למעשה. במודל, נבחרו והונגשו בפועל שלושה מבני ציבור, פארק משחקים ושביל הגישה המחבר בין אתרים אלו. מרחבים אלו נבחרו בקפידה בכדי שיוכלו להוות מדגם מייצג של שירותים ברשות ציבורית. במודל מודגמים אמצעי הנגשה שמטרתם להנגיש את המרחב והשירות הציבורי עבור אנשים עם מוגבלות. ההנגשות מבוססות על החקיקה והתקינה הקיימת בתחום בארץ, כמו גם על הידע המקצועי והיישומי של צוות היועצים לפרויקט. כלומר- ניתן לראות במודל הן את הנמצא במפורט בתקנות ובתקנים והן פתרונות ומענים יצירתיים שהם מעבר לדרישות החקיקה בישראל נכון ליום ביצוע הפרויקט. מדובר במודל ייחודי המאפשר לרשויות ללמוד את אפשרויות ההנגשה דרך הפרקטיקה ובהתאם להקשר ולסוג השירותים הרלוונטיים עבורן.
המסמך הנוכחי, מטרתו לספק ידע תיאורטי כללי בנושא ‘הנגשה קוגניטיבית’, כמו גם לחשוף את הקורא למגוון עקרונות העבודה המומלצים לצורך ההנגשה הקוגניטיבית של המרחב הבנוי, המרחב הפתוח (חוץ) והשרות הציבורי הניתן ברשות. מסמך זה מציע התייחסות להנגשה קוגניטיבית כחלק מכל הליך הנגשה שגרתי שמבצעת הרשות. הליך ההנגשה הקוגניטיבית מתבסס על קיום דרישות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, פרק הנגישות והתקנות הנגזרות ממנו.
מסמך זה נועד להעלות למודעות צרכים של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית הבאים לצרוך שירותים ברשות וכן לסרוק אפשרויות למענים קוגניטיביים הרלוונטיים להליכי ההנגשה. בכל מקרה יש להביא בחשבון שהליך של הנגשה קוגניטיבית הוא אינו הליך של ‘הכל או לא כלום’; גם במידה והרשות מחליטה לתת מענה רק לחלק מההנגשות המוצעות בתחום, יוכלו התושבים לחוש בהבדל וליהנות מההנגשות שיתקיימו בפועל. כל התאמה יכולה להיות רלוונטית ומשמעותית לתושבים ותוכל לקרב את הרשות ליישום של הנגשה קוגניטיבית.
מסמך זה לא יהווה חלופה להיוועצות עם מורשה נגישות ככלל ובפרט עם מומחים להנגשה קוגניטיבית.
המסמך מתבסס על ניסיונן המקצועי של הכותבות בעבודתן כמורשות נגישות ובעבודתן במכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית, כמו גם על ניסיונן כחלק מצוות היועצים של ‘מודל עיר נגישה שוהם’. מידע על המודל ניתן למצוא כאן.
