מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
מטרות המחקר היו לבדוק האם יש קשר בין עמדות ההורים כלפי זוגיות ונישואין של יקיריהם לבין הסטטוס בו הם נמצאים, ובדיקת הסיבות לתופעת היחידאות של בוגרים בעלי מוגבלות שכלית, מזווית הראייה של הוריהם. במחקר השתתפו 38 נבדקים, משתי קבוצות: הורים לבעלי קשר זוגי והורים וליחידאים. משתתפי המחקר נבדקו במתודה כמותית: העברת שאלוני עמדות כלפי זוגיות, נישואין ומשפחה בקרב ההורים, ובנוסף במתודה איכותנית: ראיונות חצי מובנים. במחקר נמצאו עמדות חיוביות יותר בקרב הורים למקיימי קשר זוגי בהשוואה להורי יחידאים כלפי הכנה לחיים אינטימיים כבר בתקופת ההתבגרות והלאה, אינטימיות, זוגיות, וסיוע ליחידאים למציאת בני זוג. נמצא כי קיימות עמדות חיוביות יותר באופן מובהק כלפי זוגיות בהיבט ההתנהגותי בקרב הורי נבדקים בעלי קשר זוגי בהשוואה להורי נבדקים יחידאים. מהראיונות האיכותיים עלה כי הורים למקיימי קשר זוגי יש יותר מסרים חיוביים/החלטיים מאשר להורי יחידאים. עוד נמצא כי הורים למקיימי הקשר הזוגי התמודדו טוב יותר עם הולדת ונוכחותו של ילדם בעל המוגבלות מאשר ההורים ליחידאים כבר מרגע היוולדו. הורים לזוגות בעלי מוגבלות שכלית גילו אקטיביות בכל הנוגע למציאת בן זוג וזאת לעומת הורי היחידאים, שגילו יותר פסיביות, אמביוולנטיות והצביעו על דיסוננס בכל הקשור לנושאים הנ"ל.
למחקר העוסק ב"בחירה" /"היעדר הזדמנויות" או קשיים חברתיים ורגשיים – הסיבות לתופעת היחידאות (רווקות) בקרב מבוגרים בעלי מוגבלות שכלית עם ובלי תסמונת דאון לחץ כאן