עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות ניצול ואלימות בהשוואה לאוכלוסייה ללא מוגבלות. המחקר בוחן את הגורמים המנבאים את הכוונה לאתר אלימות כלפי אנשים עם מוגבלויות ולדווח אודותיה לרשויות המתאימות, בקרב עוס"ים העוסקים במתן טיפול לאנשים עם מש"ה. 278 עוס"ים המועסקים במגזר הציבורי השתתפו במחקר. שלושת מרכיבי התפיסות שהוכנסו למודל המחקר: עמדות, נורמות סובייקטיביות ותפיסת שליטה, נמצאו קשורים לכוונות האיתור והדיווח. סוג המוגבלות של הקורבן וסוג הפגיעה, גם הם קשורים לכוונות לאתר ולדווח. המאפיינים האישיים והמקצועיים של העוס"ים לא נמצאו מסבירים את כוונות האיתור והדיווח.