עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
נכות אינטלקטואלית מוגדרת כנכות המתאפיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי, במיומנויות התפיסתיות, החברתיות, ובכישורים המעשיים (האגודה האמריקאית לפיגור שכלי, 2002). נוכחות בן או בת עם נכות אינטלקטואלית עשויה לזמן למשפחה הגרעינית ולמשפחה המורחבת, קשיים פיסיים, לחצים רגשיים, חברתיים וכלכליים, וכן שינוי במערך התפקודים במשפחה. יחד עם זאת, קיימים גם דווחים על הסתגלות ואף צמיחה נוכח ההתמודדות זו.
עניינו של המחקר הנוכחי הוא בצמיחתם של הורים וסבים וסבות לצעירים עם נכות אינטלקטואלית. מבין הגורמים העשויים לתרום לצמיחה בקרב סבים וסבות והורים לילדים עם נכות אינטלקטולית, בחרנו לבחון את המשאב הפנימי של התקשרות ואת המשאבים החיצוניים של תמיכה חברתית מוענקת ומתקבלת ויחסי משפחה.