מטרת המחקר הנוכחי היא לחשוף את חוויותיהם של אנשי החינוך – מורים, מורות, גננים וגננות – במסגרות של תלמידים עם מוגבלויות מרובות, אל מול האתגרים של ההוראה מרחוק והיתרונות הגלומים בה, ואת הצרכים שלהם ושל תלמידיהם שעליהם יש לענות כדי לאפשר הוראה מיטבית מרחוק בזמני סגר או בידוד.
במחקר השתתפו 93 אנשי חינוך, העובדים במסגרות של תלמידים עם מוגבלויות מרובות, אשר לימדו בשני הסגרים הראשונים בזמן מגפת הקורונה. קרי, לימדו בשנת תש”ף בזמן הסגר הראשון, והמשיכו ללמד גם במהלך שנת הלימודים תשפ”א בזמן הסגר השני. המחקר משלב גישה איכותנית וגישה כמותנית. הנתונים נאספו באמצעות שאלון מקוון שכלל שאלות פתוחות וסגורות. השאלות הסגורות
נותחו על ידי מיפוי שכיחויות ואחוזים, ובשאלות הפתוחות בוצע ניתוח תוכן תמטי. ממצאי המחקר מראים כי רוב אנשי החינוך ) 87.1% ( לא התנסו בהוראה מרחוק לפני פרוץ הקורונה, אך לפי דיווחיהם 90.3% מהם התנסו בהוראה מרחוק לאחר פרוץ המגפה. בחינת חוויות ההוראה מרחוק של אנשי החינוך, המלמדים תלמידים עם מוגבלויות מרובות, העלתה חמש תמות מרכזיות:
1. הקשר של אנשי החינוך עם ההורים; 2. הקשר של אנשי החינוך עם התלמידים; 3. היכולת של אנשי החינוך להסתגל לדרכים מגוונות של הוראה מרחוק, אתגריה והיתרונות הגלומים בה; 4. הצרכים של אנשי חינוך בזמני למידה מרחוק עקב סגר או בידוד; 5. המלצות עבור מוסדות המכשירים מורים לעבודה עם תלמידים עם מוגבלויות מרובות.
מחקר זה מפנה זרקור לאתגרי ההוראה מרחוק שעימם התמודדו אנשי חינוך במסגרות של תלמידים עם מוגבלויות מרובות, וליתרונות שמצאו בהוראה מסוג זה. כמו כן נדונים במחקר הצרכים של אנשי חינוך במסגרות של תלמידים עם מוגבלויות מרובות בזמן הוראה מרחוק. נראה כי אנשי החינוך הצליחו לרכוש מיומנויות שסייעו להם בהוראה מרחוק, אך עוד היד נטויה, וחשוב לשלב במסגרת ההכשרה להוראה בחינוך המיוחד קורסים העוסקים במיומנויות ההוראה מרחוק.

המאמר ממתוך כתב העת : זמן חינוך, כתב העת האקדמי של המכללה האקדמית תל-חי, גיליון מס’ 7.

מילות מפתח: הוראה מרחוק; חינוך מיוחד; קורונה; קשר מורים-הורים; תלמידים עם מוגבלויות מרובות