מחקר זה דן בקשר בין תפיסת זהות של אנשים עם מוגבלויות לבין האופן בו הם חווים הליכים משפטיים, ובכך הוא תורם לספרות העוסקת בצדק פרוצדוראלי. המחקר עושה שימוש בראיונות עומק עם אנשים עם מוגבלויות מאזור המפרץ בקליפורניה שהדגימו דרכים שונות להתייחס למוגבלותם ולאופן בו הם תופשים את עצמם ביחס אליה. הטענה היא כי תפיסות הזהות השונות משפיעות על האופן בו חוו אותם המרואיינים את ההליך לתביעת קצבת נכות במוסד האמריקאי לביטוח הלאומי. הממצאים הראו כי אנשים המזדהים עם המודל החברתי למוגבלות היו ביקורתיים הרבה יותר כלפי ההליך לתביעת הקצבה, לעומת אנשים שהזדהו עם המודל הרפואי-אינדיבודאלי. המרואיינים שהזדהו עם המודל החברתי, ראו את ההליך כבלתי הוגן וככזה המניא אותם מלהשתלב בשוק העבודה. חשיפת הקשר בין תפיסת זהות לבין צדק פרוצידורלי תוכל לתרום ליצירת מדיניות נגישה והוגנת יותר עבור אנשים עם מוגבלויות, אשר תשפר את האמון של אותה אוכלוסיה במדינה ובמוסדותיה.
הכותב הינו דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.
הכותב הינו דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.
המאמר פורסם בכתב העת (Law & Social Inquiry (2016: ומפורסם באתר קרן שלם באישורו של עו"ד דורון דורפמן.
לקישור המחקר בכתב העת לחץ כאן