עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר היא לבדוק האם קיים קשר בין השתתפות בתכנית לימודי המשך ב’כפר תקווה’ של אנשים עם לקויות קוגניטיביות לבין אוריינטציית העתיד, תחושת המסוגלות העצמית, והאופטימיות שלהם. מטרה נוספת היא ללמוד על מחשבותיהם של אנשים עם לקויות קוגניטיביות בקשר לעתידם ולהבין את התרומה האפשרית של לימודי ההמשך עבורם. ממצאי המחקר מראים, שאין הבדלים רבים בין הלומדים והלא לומדים. ניכר שכל דיירי הכפר בעלי רמות גבוהות יחסית של מסוגלות עצמית ואופטימיות. מכאן, שעולות שאלות לגבי יעילות תכנית הלימודים ולגבי הדרכים שניתן לנקוט על מנת להפוך את התכנית למשמעותית ומעצימה יותר.